פסק-דין בתיק ע"פ 71637/06

1.          לפני ערעור על החלטת כב' בית-משפט השלום ברמלה (כב' השופט ימיני) ב- ב"ש 1754/06 מיום 3.9.2006, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לביטול צו-ההריסה המינהלי שניתן על-ידי המשיבים ביום 24.1.2006 כנגד המערער, המורה לו להרוס את המבנה בגוש 4742 חלקה 8, בשכונת ג'ואריש ברמלה.

בחודש ינואר 2006 היה המבקש בעיצומה של בנייה במקרקעין, הנמצאים בשכונת ג'ואריש, בניית מבנה מגורים בן שלוש קומות בשטח כולל של כ-587 מ"ר: קומת קרקע בשטח כולל של כ-237 מ"ר; קומה א', בשטח כולל של 250 מ"ר; וקומה ב', בשטח כולל של 100 מ"ר; מרפסת לא מקורה, בשטח כולל של 120 מ"ר. נמצא, כי מדובר במבנה ללא חלונות ותריסים, ללא ריצוף וללא חיבור לרשת המים והחשמל.  על המקרקעין חלה תוכנית מ"ח/170, האוסרת על בנייה במקום בו נבנה המבנה, שכן הוא נמצא בסמיכות למפעל ביטחוני. לאור איסור זה, אין מדובר בעיכוב פורמאלי בקבלת היתר בנייה, אלא מדובר בעיכוב תיכנוני-ביטחוני של קבלת היתר למבנה זה. זאת בנוסף לכך, שהמבקש בנה את המבנה על קרקע שאינה בבעלותו, ושאין לו בה כל זכות שהיא.

2.         טענות בא-כוח המערער:

א.        מסיבות של מחדל מערכתי  כולל, הנמשך באין מפריע מזה 50 שנה, כל מקרקעי ג'ואריש, שאין חולק שהינם בבעלות ובחזקת התושבים, עדיין רשומות על-שם ממ"י ולאיש מתושבי הכפר אין זכות קניין מוכרת בביתו. ממ"י, שהוא הגורם המוסמך לחתום על הבקשות להיתר, מעולם לא חתם על בקשה להיתר בנייה.

מתחם ג'ואריש, מעולם לא נחתם ו/או הוגדר בגבולות כלשהם. מחמת חלוף השנים והגידול הטבעי, בונים בני הדור השני את ביתם בחצר בית אבי המשפחה. כך שכונת ג'ואריש הורחבה והכפילה שטחה.

ב.          כל הבתים בשכונת ג'ואריש נבנו ללא היתר בנייה, בידיעתם הברורה של המשיבים, ועל-אף זאת, המשיבים אינם מוציאים צווי-הריסה נגד מבנים בלתי-חוקיים בשכונה, ואינם מבצעים צווי-הריסה בודדים אשר הוצאו.

ג.          כנגד בתים רבים בשכונת ג'ואריש הוציאה עיריית רמלה צווי-הריסה מינהליים, אך מטעמים נכונים, ביצעה עד היום לא יותר מ-3 צווים, ואף זאת במקרים חריגים ומוצדקים של בנייה במקרקעין שהיו דרושים למטרות ציבור.

ד.          בנסיבות העניין הכללי, אין זה ראוי לנקוט אפליה אסורה ואכיפה סלקטיבית ואישית כנגד המערער. עניינה של שכונת ג'ואריש הינו עניין כללי לעסוק בו, ולא עניין פרטי של המערער. את הבעיה הכללית יש לפתור עם הכלל ולא עם היחיד, שאין בכוחו ואין ביכולתו להתמודד עם הרשות בשאלות ציבוריות וקשות אלה.

ה.         המערער אינו מכחיש כי ביתו נבנה ללא היתר בנייה כדין, והוסיף וטען כי על-אף רצונו, לא ניתן לקבל היתר כזה, והעירייה מזניחה נושא זה שנים רבות, מתעלמת מקיומה של אוכלוסיית השכונה, ומתעלמת מהצורך בפתרון כולל למצוקת הדיור. אין חולק, כי בשכונות מקבילות לא קיים מצב זהה.

ו.           "הגנה מן הצדק" - בניית בית המערער הוקמה מכורח והעדר ברירה, זאת מחמת פעולה פסולה ובלתי-נסבלת של הרשות, אשר "דחפה" את המערער, כשם שדחפה ועודדה את יתר 300 המשפחות בשכונת ג'ואריש, לבנות בתי השכונה ללא כל מעמד משפטי, ללא קניין, ללא היתר בנייה וללא יכולת לבקש היתר בנייה.

בפנינו עניין המצדיק, על-פי כל אמת מידה של יושר, הגינות, סבירות, וצדק, הפעלת "ההגנה מן הצדק" ויישומה.

3.          טענות בא-כוח המשיבה:

א.         המערער לא הצליח להביא ולו בדל-ראיה אחד לאישוש טענותיו ולהוכיח כי אכן פעולותיה של הרשות נגועות בחוסר תום-לב.

ב.          טענתו של המערער כי המשיבה פועלת בחוסר תום-לב, מפלה ומקפחת. היא טענה מקוממת, המטילה דופי בפעולות הרשות ככלל, כל זאת בשל רצונה של המשיבה באכיפת דיני התיכנון והבנייה.

ג.          כלל בסיסי הוא במשפט, כי אדם המבקש לטעון לחוסר תום-לב חייב הוא לבוא בניקיון כפיים. אחד ההיבטים של ניקיון כפיים, הינו הימנעות מעשיית דין עצמי, במיוחד כשהמעשה מהווה גם עבירה פלילית. במקרה הנדון, המערער בנה מבנה בשטח כולל של 587 מ"ר, כל זאת מבלי לקבל היתר כדין. המערער פעל תוך התעלמות מהוראות החוק המחייבות, ועשה דין לעצמו.

ד.          כנגד בנייה ללא היתר בשכונת ג'ואריש, ננקטו פעולות אכיפה על-ידי המשיבה, הן בדרך של הוצאת צווי-הריסה מינהליים, הן בדרך של הגשת כתבי-אישום, הושתו קנסות והוצאו אף צווי-הריסה שיפוטיים.

ה.         במקרים אשר בהם לא בוצעו צווי-הריסה על-ידי המשיבה, הדבר נבע אך ורק בשל אי-קבלת סיוע משטרתי לביצוע ההריסה. אין המדובר ברשלנות הועדה אלא בנסיבות מיוחדות, שאינן תלויות בה ואינן מצויות בשליטתה.

ו.           לגבי אי-הסדרת המקרקעין בשכונת ג'ואריש, טוענת המשיבה, כי עוד במרוצת שנת 95' הוכנה על-ידה תוכנית שיכון ציבורי 21/57/3, תוכנית אשר אושרה והנציחה מצב לאותה תקופה, וכל זאת על-מנת לאפשר למבקש ושאר תושבי ג'ואריש להגיש בקשות להוצאות היתרי בנייה.